באחת משיחותיו הסביר הרבי כיצד ניתן ללמוד ממשחק הכדורגל הוראה בעבודת האדם הרוחנית :
ה"כדור" מסמל את כדור הארץ, את העולם הזה העגול ככדור. היות ועל כל אדם לומר "בשבילי נברא העולם", מובן שהקב"ה נותן לכל אחד את הכח ולהכניס" את כל ה"כדור" הזה – את כל העולם הגשמי – אל תוך "שער המלך", מלכו של עולם.
מכיון שהקב"ה רוצה שכל יהודי "ירויח" את שכרו ביגיעה ולא בבחינת "נהמא דכיסופא" (לחם בושה; חינם), לכן הציב לפני "שער המלך" יריבים הלוחמים נגד היהודי. לא זו בלבד שהם רוצים למגיע מהיהודי להבקיע את "שער המלך" אלא כל רצונם הוא שה"כדור" יעבור לצד השני של המגרש ולהכניס את הכדור לשער הנגדי, ל"פיתחה של גיהנום" כמו כן השחקן אינו מסתפק בכידרור הכדור בלבד ובהתקדמות איטית במגרש, שהרי אם ינהג כך תנצל זאת הקבוצה הנגדית כדי להעביר אליה את הכדור ולא תאפשר לו לנחול נצחון. עליו לרוץ, לקפוץ ולדלג ללא הפסק, לבעוט – לא עם המח שבראש וההרגשה שבלב – אלא דוקא עם הרגל, המסמלת את בחינת המעשה. כשהוא "משחק" באופן כזה, הרי הוא זוכה בסופו של דבר לנצח את היריב ומצליח להבקיע את "כדור העולם" בשער הנכון – ב"שער המלך".
