חב"ד פתח תקוה

רוטשילד 88 פינת, דוד פרנקפורטר 2, פתח תקווה

שעות פתיחה

א׳ ב׳ ד׳ ה׳: 9:00-12:30 17:00-19:00
יום ג': 9:00-12:30
יום ו': 10:00-12:00

ר' מענדל

הוא הפך למושג ולסמל עוד בחייו, היה דוגמא ומופת של חייל המבצע כל פקודה שניתנה לו

הרב מנחם מנדל פוטרפס (1906-1995), הידוע בכינויו ר' מענדל, היה משפיע חב"די מפורסם, ונחשב לאחד מגדולי המשפיעים החב"דיים.

פוטרפס נולד בכ' בתשרי ה'תרס"ז – אוקטובר 1906, בעיר פלעשצעניץ בפלך מינסק שהיה אז בשליטת האימפריה הרוסית. אביו נפטר קודם הולדתו ואמו מריישה קראה לו על שם אביו. בשנת ה'תרע"ה – 1915 ביקר לראשונה את האדמו"ר מחב"ד, שלום דובער שניאורסון, ובשנת ה'תר"פ – 1920 התקבל ללימודים בישיבת תומכי תמימים בעיר קרמנצ'וג. מאוחר יותר עבר לסניפי הישיבה בערים חרקוב, ויטבסק ונעוול בשנת ה'תר"צ – 1930 מונה למשפיע ומשגיח בישיבת חב"ד ביקטרינוסלב בתפקיד זה כיהן עד לנישואיו בשנת ה'תרצ"ג – 1933. לאחר נישואיו החל לעסוק במסחר ובגיוס כספים עבור ישיבת תומכי תמימים.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה בשנת ה'תש"ה – 1945, בעקבות חתימת הסכם בין ממשלות ברית המועצות ופולין שאיפשר לכל נתיני פולין שברחו לברית המועצות לשוב לפולין, הוקם בעיר לבוב ועד חב"די מחתרתי שעסק בזיוף מסמכים ודרכונים פולניים עבור חסידי חב"ד שרצו להמלט מברית המועצות. פוטרפס מונה לחבר הוועד וסייע לחסידי חב"ד רבים, ביניהם אשתו וילדיו לעזוב את ברית המועצות.

פוטרפס עצמו ניסה לברוח ברכבת האחרונה אך נעצר בידי הסובייטים ונשפט בעוון בגידה ל-8 שנות מאסר, אותן ריצה במחנות עבודה בסיביר. לאחר שחרורו בשנת ה'תשט"ו – 1955 עבר לעיר צ'רנוביץ שם התגורר עד לשנת ה'תש"כ – 1960 אז עבר לסמרקנד. במשך תקופה זו הגיש בקשות חוזרות ונשנות להיתר יציאה על מנת להתאחד עם משפחתו שהתגוררה בלונדון אך נענה בשלילה. בשנת ה'תשכ"ד – 1964, לאחר בקשת ראש ממשלת בריטניה הרולד וילסון מנשיא ברית המועצות דאז ניקיטה חרושצ'וב לאפשר איחוד משפחות של 5 משפחות שהתגוררו בבריטניה, בהן משפחתו של פוטרפס, קיבל פוטרפס היתר יציאה והיגר לבריטניה שם עסק במסחר בדים.

בשנת ה'תשל"ב – 1972, לאחר פטירתו של משפיע ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, מונה על ידי האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון למלא את מקומו. בתפקיד זה כיהן עד לפטירתו בד' בתמוז ה'תשנ"ה – 1995.

נחשב למשפיע המרכזי של חב"ד בישראל וכמי שהיה ממעצבי דמותה של חב"ד בישראל. רבים ממשליו ואמרותיו בעת התוועדויותיו נכנסו לפלוקלור החב"די. ר' מענדל הפך למושג ולסמל עוד בחייו, היה דוגמא ומופת של חייל המבצע כל פקודה שניתנה לו, אם זה בניהול מחתרתי של ישיבות תומכי תמימים תחת עיניהם הפקוחות של קלגסי הנ.ק.וו.ד, תוך גיוס כספים באמצעים שונים ומשונים ואם זה בפיקוד וניהול בריחת מאות ממשפחות יהודיות מברית המועצות בתום מלחמת העולם השנייה, אם זה בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש בלונדון ואם זה בתפקידו כמשפיע של ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

כל מקום ותחנה בחייו של ר' מענדל, הייתה מלאה וגדושה באירועים מסעירים ודרמטיים שהותירו את חותמם על חסידי וחסידות חב"ד, ובכל מקום שכזה, היה לר' מענדל תפקיד מרכזי ומשמעותי אותו מילא בנאמנות ובמסירות תוך התעלמות מוחלטת מהסכנות האורבות לפתחו. אך דומה, כי גולת הכותרת של כל פעילתו העניפה ומעשיו הרבים – הם משרתו כמשפיע בישיבת תומכי תמימים. ר' מענדל העמיד דור של בחורים תמימים – מקושרים ומסורים בלב ונפש לרבי. בשיעורי החסידות, בהנהגותיו בהליכותיו, בשיחותיו האישיו עם התלמידים תוך דאגה לשלומם, ובעיקר בהתוועדיותיו המעשירות והמרתקות, החדיר והשריש ר' מענדל במושפעיו את הצורך ואת העומק בהתקשרות אמיתית לנשיא הדור.

הוא אף זכה להיות 'חסיד משולש' (חסיד של שלושה אדמו"רי חב"ד בשלושה דורות) – דבר נדיר מאוד יחסית לגילו – חסיד של הרבי הרש"ב, לאחרי זה של בנו וממלא מקומו הרבי הריי"צ ושל הרבי מליובאוויטש. כמו כן, היה ידוע במשליו הרבים בעבודת ה', וגם בפרקי התניא שדירבן את תלמידיו ומושפעיו לחזור תניא בעל-פה.

מערכת האתר

השאירו תגובה