לכל אחד יש שאיפות לחיים מלאי כל טוב ותזרים מזומנים כשל השכן מעבר לרחוב, אולם מציאות החיים מכתיבה לכל אחד קצב אישי משלו ובלבד שיהא זה קצב התואם את מציאות החיים האישית. ישנם כאלה השואפים הרבה מעבר ליכולתם ומנסים תמיד להגיע אל מעבר להרי החושך ובלבד שיוכלו למתג את עצמם כחלק מהחברה ההישגית. זכור לי כי טרום חתונתי לקחני אבי בדברים והסביר לי כי עולם הנישואין כמוהו כעבודת אלילים, משהשתוממתי על עצם השוואה זו ענה הוא לי בחיוכו הנצחי, תמיד יכול הבעל לשמוע את הקריאה ’הבעל עננו, הבעל עננו. . .’ והרי לך עבודת אלילים במיטבה, סתם ולא פירש. כשזוג אינו בונה נכון את מערכת היחסים ביניהם ומייסד את העשייה על אדני שאפתנות היתר וההסתכלות החומרנית על העולם הסובב אותם הם ימצאו את עצמם עוסקים יותר ברצוי וממעטים להסתפק במצוי. אדרבא, בעולמו הרוחני של היהודי יש בהחלט מקום שלא להסתפק במצוי ותמיד לחיות בשאיפת התקדמות בלתי נלאית, אולם כשהדבר גולש אל ההתמסדות החומרנית כאן כבר עלולים הדברים להיראות לחלוטין בצבע שונה המביא לידי מתיחויות מיותרות אשר אינן מיטיבות עם אווירת האחדות הנחוצה לשם קיומו של התא המשפחתי. יכולתו של האדם להפריד בין רמות נחיצות של דברים בחיי היום יום שלו הינה ראשונה במעלה. היכולת לדעת לתמרן בין מספר דברים הנחוצים ברמות שונות בנקודת זמן זהה מביאה את האדם לידי פיתוח יכולות התמודדות עם נתוני שטח הנראים למתבונן מהצד כקשים ואפילו בלתי עבירים לחלוטין, אולם דווקא כשהאדם מצוי בתוך התהליך הוא מגלה בתוככי פנימיותו כוחות נפש ההולכים ומתהווים כל זמן שהוא נזקק להם, כוחות המביאים אותו בשלום אל חוף מבטחים. ברור שקל יותר להרים ידיים או לחילופין לחיות את העכשיו ולזרום במורד הנהר ללא כל נסיון ניתוב השיוט וכשהריסוק מגיע לא להבין כלל כיצד הוא הופיע לו משום מקום. חייו של האדם המתמודד בנויים כהלכה נדבך על גבי נדבך כחומה בצורה, דבר המביא אותו לגבהים באופן יציב וכל זאת בעודו מתקדם אל יום המחר בעיניים פקוחות ובראיה מפוקחת. דבר זה נכון אף בחינוך הילדים, הורה המחפש לקנות דקות שקט מילדיו יניח לפתחם כל שלבם חפץ ומובטח לו כי תאבונם ילך ויגדל באופן שיביא אותו לידי אובדן שליטה ופיתוח דמות אנוכית הבנויה על שאפתנות חסרת גבולות שבמרבית המקרים לא תהיה מוכנה להתמודדות בסיסית עם קשיי החיים. עולמו של האדם בנוי ממעגל עשייה שאינו פוסק כל ימי חייו בנויים ממעגלים ההולכים ומתרחבים כל העת וכשהמעגל הראשוני נבנה באופן סימטרי הרי שכל המעגלים הבאים אחריו יהוו כעין המשך בלתי פוסק בבחינת עשייה אין סופית לאורך כל הדורות הנובעים מאותו מקור. תחושת האחריות חייבת להוות קו מנחה לכל הורה בעצם הידיעה כי בעשייתו הוא משמש מודל לחיקוי עבור ילדיו ולעיתים במרוץ אחר הבלתי קיים עבורו הוא תורם להתפתחות מודל בלתי עמיד למציאות החיים, דבר המגביר את הרצוי וממעט את המצוי וזורע זרעי הרס וחורבן במקום שנועד מטבעו לצמיחה ולבניין. הכול תלוי במעגל הראשוני, שימרו עליו ודאגו תמיד שהוא יהיה תקין באופן מידתי ובריא במסרים החיוביים שלו. לא כל מה שנראה מאיר וזורח אצל השכן בהכרח גם טוב עבורכם . . .
|
הרב יצחק ריבקין הוא יועץ חינוכי בעל ניסיון רב, הניחן ביכולת אבחון אינטואיטיבי. מחבר הספר ’לאהוב ולחנך’, ומנהל אתר חינוך נט – לאהוב ולחנך. ידיו רב לו במתן פתרונות חינוכיים בכל הקשור לחינוך.
|