אודליה מימון

מה עושים עם המילים שאין להם כיסוי במציאות? האם עדיף שלא לומר אותן בכלל? חשוב להדגיש כי כמעט תמיד המילים וההבטחות, באות מתוך רצון אמתי. אלא שהיישום במציאות מורכב וקשה הרבה יותר (מהדיבור..).

כשהיינו ילדים ונסענו לטיולים עם ההורים, היינו נוהגים לשחק במשחקי חידות וחשיבה לאורך הדרך. כעבור כמה שעות כשאבא הכריז "הגענו", כולנו אמרנו פה אחד: "כל כך מהר? עוד לא סיימנו לשחק…". לצאת ממצרים ברמה הפיזית, היה ברגע אחד. אבל להוציא את מצרים מתוך הלב של בני ישראל, מתוך התודעה – זה תהליך..

מבחוץ נראה שהכל טוב, חברות. משפחה, לימודים, אבל בנפש שלי פשוט קשה לי וכואב. ואני מרגישה שאף אחד לא מבין… יש לך דרך לעזור לי?

נקודה זכה בתוכך – שממנה אפשר להאיר ולצמוח מחדש. אפילו אם היא קטנה – השפעתה יכולה להיות גדולה. נקודה טהורה, יפה, זכה ומושלמת- שיש בכוחה להאיר ולרפא..

אשתי אוהבת לארח, (לפחות כך היא טוענת). לי לעומת זאת קשה מאוד כשאנחנו מארחים… מה עושים? אשמח לעצתך בעניין…

לא משנה כמה פישלנו או אכזבנו, זה הזמן לצאת לדרך חדשה. לבקש אחרת, לרצות אחרת, ולהאמין בכוח שלנו להתחדש. מה שהיה היה, אנו משחררים וממשיכים קדימה.

ככל שנשקיע בחיזוק האהבה בנינו, כך נצליח לצמצם מראש את תדירות המריבות ואת עוצמתן. האהבה נותנת לנו כוח לוותר, "לדלג", לפייס. ולראות את הטוב.- חלק ב'

גדלתי במשפחה "קרה". משפחה שבה לא אומרים מחמאות, לא מילים טובות, וגם לא מדברים על רגשות. לאחרונה אני מרגיש שאשתי מתוסכלת מכך שאני לא מצליח להחמיא לה. • לכל שאלה – תשובה

בפסח אנו עוסקים לא מעט בנושא החרות. גם בחיים האישיים שלנו לא פעם אנו מתעסקים בעניין החופש, הבחירה והמרחב שניתן לנו. אך לפני כן חשב שנבין- מהי חרות?

לפָנים שלנו יש כוח אדיר. וכדאי להיות מודעים לכך. להשתמש בכוח הזה באופן החיובי עד כמה שאפשר. נאיר פָנים באופן מודע זה לזה. ובכך נשנה ונחזק את התחושות החיובית שבפנים. וגם כלפי אלו שקצת קשה לנו מולם..

לאחרונה עוברים עלי ימים מאוד עמוסים. אמנם זה נכון שבדרך כלל החיים שלנו עמוסים, אך יש תקופות, שבועות או ימים, שמתמלאים לפתע במטלות לא צפויות, באירועים שדרושים התייחסות דחופה, וכך, גם הזמן שידעת ותכננת שיש לך… נעלם לפתע.

דווקא כעת, בימי אלול, בזמן של התבוננות וחשבון נפש, חשוב לזכור את זה. להתבונן על עצמנו בעין טובה, ולזכור שגם אם נראה לנו שאנו "תקועים" באותה נקודה, זה רק נדמה. אולי מדובר על  אותו הציר, אך אנו במקום אחר, גבוה יותר. צמחנו. התפתחנו. וכעת נדרש מאתנו לעלות עוד שלב בסולם של החיים.

העולם שלנו מלא בכאב. אנשים הסובלים מייסורי נפש למיניהם, מכאבים של ייסורי גוף. צער על זוגיות מרוחקת, על בדידות, על קשיי פרנסה, על צער במשפחה,

אין לנו יכולת לשלוט בביקורת שנקבל. איננו יכולים לוודא מראש שכל ביקורת שנקבל תאמר בטון חם, אוהב ומפרגן. איננו יכולים להחליט מראש מי יגיד לנו ביקורת ומי לא. אך אנחנו כן יכולים לבחור את הדרך שבה אנו מתייחסים לביקורת.