חינוך

יש בני אדם שאינם בנויים לעבוד מול זרקורי הסביבה, טוב להם עם אלמוניותם. הם יעדיפו את העשייה בצל והליכה בדרכים צדדיות. כל עוד אין להם צורך בכך, הם לא יגיחו אל אורו של עולם ויחיו את חייהם בצנעה.

הכל נגזר מההסתכלות על המתרחש, יש שיעדיפו להביט על העולם מבעד למשקפיים כהות ואחרים יעדיפו משקפיים ורודות

כשמשדרים אמת לכל אורך הדרך, מקבלים אותה בעוצמה גוברת והולכת ועל אחת כמה וכמה כשמנחילים לבני הדור הבא את הצורך לעשות הכול מעומק הטוב גם ברבדים הנסתרים ביותר

בחיי הרווקות ישנן הרבה פינות מעוגלות ומשויפות למשעי, אין כל חובת דיווח, הרשות נתונה והחנווני אינו רושם וכל הרוצה ליטול יבוא

מאבק איתנים על מיקומה של נקודה, נראה כי כל הקדמה אחרת אינה תופסת כלל, שאין כאן כל מקום להסברים מפולפלים. למעשה כל אחד מהצדדים נאחז

העולם אינו בר שינוי, בני האדם הינם ברי שינוי. העולם מתקיים על פי תכנית רב שנתית שהתווה לו בורא העולם בששת ימי הבריאה ואינו בר בחירה, הכול מתנהל בו כביום בריאתו, דייריו האנושיים הם אלו שחוננו ביכולות הבחירה והשליטה על מעשיהם.

זה לא שהם אינם מעריכים את המבוגרים. הם פשוט שואפים להיות חלק בלתי נפרד מתהליך התמסדות הקן האישי שלהם ♦ כתבה שניה בסדרה