חינוך

פנה אל הקמצן ואמר לו 'קח את ידי וצא מן הבור' וראה זה פלא הקמצן הושיט את ידו ונעזר בזקן ביציאתו מהבור…

מאבק איתנים על מיקומה של נקודה, נראה כי כל הקדמה אחרת אינה תופסת כלל, שאין כאן כל מקום להסברים מפולפלים. למעשה כל אחד מהצדדים נאחז

חינוך מפנק באופן מוגזם בונה דמות אנוכית המביטה על כל העולם במבט שאינו תואם מציאות. כשהדברים מגיעים מתוך רצון אדיר להשלים חסכים אישיים ומתן פיצוי עצמי, הרי שיש לבלום את המהלך בעודו באיבו.

לבני יש בעיה בלרכוש חברים החלפנו כבר 2 מסגרות על מנת שירכוש חברים אבל שוב הוא נשאר לבד…

הנקודה המבדילה בין שימור מצב ובין התפתחות תהליך של צמיחה, תהליך היכול להביא כל אדם אל פסגות הגבוהות מאלה שהעיז לחשוב עליהן בעברו. האדם מסוגל להפיק מעצמו הרבה מעבר לכל תחזית או מדידה הקובעת את מנת משכלו, הכול תלוי ביכולת ההנעה שלו, ברצון לכבוש פסגות מבלי הבט על חוות הדעת אודותיו

הילדה שלי בת שנה וחצי עולה על השולחן זורקת את הבקבוק אחרי שהיא שותה או את הצלחת..

לעיתים דווקא במקום שבו אנו נדמים בענינו כחלשים, שם נמצאת העוצמה שלנו. ולהפך, ש פעמים בהם בדיוק היכן שאנו חושבים כי שם כוחנו, שם בדיוק מוכחת חולשתנו… אז מהי הדרך לעוצמה פנימית אמיתית? ומה הקשר לביקורת? מאמר שילמד אותנו על דרכם של מלכים.

כשהציפור פורחת מהקן ♦ וגם: אינני עוסק בספרי קבלה ובמזלות

זוגות לא מעטים מגיעים להידרדרות בתקינות יחסיהם עקב זליגת אמירות בלתי מחושבות. אמירות המחייבות מתן הסבר ארוך ומנומק לאחריהן

לאלימות גוונים רבים. אך אלימות זו הינה אלימות פיזית. זו אלימות קשה אף יותר מן האלימות המילולית

שאלה: כיצד מתמודדים עם בן משפחה שתמיד מנסה להפריע לחיים שלי בכל מני צורות. הוא נכנס לחדר שלי ומבלגן אותו, מתערב בשיחות שביני לאחרים שלא שייכים אליו.

על מצבה אחת כתוב שטמון שם עסקן גדול ועל השנייה נכתב כי טמון שם ראש עיר מוצלח וכן הלאה.. הם כולם שם והעולם כלל לא עמד מלכת