חינוך

מאוד לא רצוי להפוך את שיעורי הבית לעונש ♦ כל הלימוד יעיל רק כשהוא נעשה בחווייתיות ולא בכפיה

ברגעים בהם נראה העולם קסום ורוד ומבטיח, זהו הרגע בו הבקיעים אשר כוסו בעבר ביריעות החום המהביל פורצים להם אל מעל לפני השטח. מדוע הדחף לנתינה הוא בלתי נשלט?

נטילת סמכויות הבאה כפיצוי על חסכים רגשיים בגיל הרך, מניבה אדם בוגר הכופה דעתו על סביבתו ללא כל אבחנה

איך אני בתור הורה אמור להגיב כאשר ילדה או ילד אחרים מכים אותה, האם לקחת אותה, לסלק את המכה, לתת לה להתמודד…

"אשתי לא מרשה לי להיפגש עם חברים…" או "בעלי לא אוהב את חברה שלי". אלו תלונות שאנו שומעים לא פעם. מדוע הקשרים עם החברים, שעד החתונה היו לרוב פשוטים וטבעיים, הופכים להיות מורכבים ומחושבים?

כשהציפור פורחת מהקן ♦ וגם: אינני עוסק בספרי קבלה ובמזלות

זוגות לא מעטים מגיעים להידרדרות בתקינות יחסיהם עקב זליגת אמירות בלתי מחושבות. אמירות המחייבות מתן הסבר ארוך ומנומק לאחריהן

לאלימות גוונים רבים. אך אלימות זו הינה אלימות פיזית. זו אלימות קשה אף יותר מן האלימות המילולית

על מצבה אחת כתוב שטמון שם עסקן גדול ועל השנייה נכתב כי טמון שם ראש עיר מוצלח וכן הלאה.. הם כולם שם והעולם כלל לא עמד מלכת

אני משוכנע כי אם תשדר הליכות בדרכי נועם, מתוך הערכה וכבוד אליך היא תסכים לשביל זהב הנוח לך

שיחה בין שניים היודעים היטב את מעמדם ומכירים ביכולותיהם, תמיד תתנהל תוך מתן מקום של כבוד הדדי

חינוך מפנק באופן מוגזם בונה דמות אנוכית המביטה על כל העולם במבט שאינו תואם מציאות. כשהדברים מגיעים מתוך רצון אדיר להשלים חסכים אישיים ומתן פיצוי עצמי, הרי שיש לבלום את המהלך בעודו באיבו.

הנקודה המבדילה בין שימור מצב ובין התפתחות תהליך של צמיחה, תהליך היכול להביא כל אדם אל פסגות הגבוהות מאלה שהעיז לחשוב עליהן בעברו. האדם מסוגל להפיק מעצמו הרבה מעבר לכל תחזית או מדידה הקובעת את מנת משכלו, הכול תלוי ביכולת ההנעה שלו, ברצון לכבוש פסגות מבלי הבט על חוות הדעת אודותיו