חינוך

ישנם תחומי עניין עליהם הוא ימתח קו ויקבע את דעתו עוד בטרם הוא ישמע על תכולתם, הוא ימהר לשלול עוד בטרם נפרשה בפניו היריעה על כל מרכיביה.

בחיי הרווקות ישנן הרבה פינות מעוגלות ומשויפות למשעי, אין כל חובת דיווח, הרשות נתונה והחנווני אינו רושם וכל הרוצה ליטול יבוא

פנה אל הקמצן ואמר לו 'קח את ידי וצא מן הבור' וראה זה פלא הקמצן הושיט את ידו ונעזר בזקן ביציאתו מהבור…

מאבק איתנים על מיקומה של נקודה, נראה כי כל הקדמה אחרת אינה תופסת כלל, שאין כאן כל מקום להסברים מפולפלים. למעשה כל אחד מהצדדים נאחז

חינוך מפנק באופן מוגזם בונה דמות אנוכית המביטה על כל העולם במבט שאינו תואם מציאות. כשהדברים מגיעים מתוך רצון אדיר להשלים חסכים אישיים ומתן פיצוי עצמי, הרי שיש לבלום את המהלך בעודו באיבו.

לבני יש בעיה בלרכוש חברים החלפנו כבר 2 מסגרות על מנת שירכוש חברים אבל שוב הוא נשאר לבד…

הנקודה המבדילה בין שימור מצב ובין התפתחות תהליך של צמיחה, תהליך היכול להביא כל אדם אל פסגות הגבוהות מאלה שהעיז לחשוב עליהן בעברו. האדם מסוגל להפיק מעצמו הרבה מעבר לכל תחזית או מדידה הקובעת את מנת משכלו, הכול תלוי ביכולת ההנעה שלו, ברצון לכבוש פסגות מבלי הבט על חוות הדעת אודותיו

הילדה שלי בת שנה וחצי עולה על השולחן זורקת את הבקבוק אחרי שהיא שותה או את הצלחת..

לעיתים דווקא במקום שבו אנו נדמים בענינו כחלשים, שם נמצאת העוצמה שלנו. ולהפך, ש פעמים בהם בדיוק היכן שאנו חושבים כי שם כוחנו, שם בדיוק מוכחת חולשתנו… אז מהי הדרך לעוצמה פנימית אמיתית? ומה הקשר לביקורת? מאמר שילמד אותנו על דרכם של מלכים.

אתם מבקשים שוב ושוב וילדיכם מצפצפים ולא שומעים? אתם מרגישים שלעיתים אין לכם מילה בבית? כיצד נגרום שהילדים ישתפו פעולה, מבלי לגרור אותם ולהתווכח איתם?..

ליל הסדר מלא בעניינים שצריך לעשות: 4 כוסות, הסיבה, לטבול את הכרפס.. אך, המטרה היא להשתחרר. להרגיש כבני חורין!

מיתוסים, משפטים ואימרות על זוגיות שעוברים מדור לדור, מסבתא לסבתא, מדודה, לשכנה.. נכון או לא נכון?