חינוך

כהורים, אין דבר שיותר חשוב לנו מחינוך ילדינו. אנחנו שואפים להנחיל להם את דרך החיים הנכונה ומקווים שהם ימשיכו בה ויגדלו להיות יהודים טובים שמממשים את הפוטנציאל שלהם ומקיימים את רצון הבורא. מהי הדרך הטובה להעצמת ילדים? ואיך עושים זאת עם ילדים מפונקים? הרב אליהו שוויכה בשיעור מיוחד על חשיבותו העצומה והייחודית של חינוך הילדים

היה להם קשה מאד לזרום עם התרגיל ולחלום גבוה על הזוגיות המושלמת. הם אמרו לי פה אחד: "מי מדבר בכלל על זוגיות מושלמת וחלומית… אנחנו פה כדי שהזוגיות שלנו תהיה סבירה ויהיה בכלל נסבל לחיות ביחד"

מי מאיתנו לא ראה אנשים שמוכנים לעשות הכול כדי שהשני יהיה מרוצה יותר. אבל אז קשה להם עם זה שהשני לא מעריך את מה שהם עשו? ..

vאם אכן חיי הזוגיות הם "טוב" או שאולי הם בכלל "מר ממוות"? ומה עלינו לעשות כדי לגרום להם להיות טובים? • המרצה החב"די הרב יחיאל קוצר בשיעור מאלף לפרשת בראשית המספרת את סיפורם של בני הזוג הראשונים בעולם – אדם וחוה

היציאה מתוך חודש גדוש חגים ואירועים אל חיי היום יום מלווה לעיתים בבתים רבים בתחושת ריקנות, תחושת החמצה לא קטנה

על אף שיש לאדם בחירה חופשית, וממילא אף אחריות על מעשיו – צריך לזכור שלאחר הכל, ה' הוא זה שמנהל את העולם, גם את ה'פאשלות' כביכול, שנעשו כנגד רצונו, יש לו בהם אחוזים, כיוון שבסוף על ידם האדם מתעורר בצורה עמוקה יותר לשוב אליו.

ככל שהזוג חי יותר שנים יחד, כך ניתן לצפות מהם ליותר הבנה סבלנות והכלה. ככל שעובר הזמן על בני הזוג לרדת לסוף דעת השני, להבין מהיכן נובעים חילוקי הדעות או ההנהגות השונות..

כדי לא ליפול יש לבנות "מעקה" – גדרים וסייגים אשר ימנעו מן האדם להגיע למצב של סכנת נפילה • בבניית "בית חדש" אין האדם יכול להסתפק בגדרים שכבר הציב לעצמו למרות שעזרו לו בדרכו עד עתה, כי לפניו עומדים אתגרים חדשים המלווים בנסיונות חדשים.

אין שוחד גדול יותר מאהבת האדם את עצמו. יש להכיר בכך שאנו משוחדים ומוטים, כמעט בצורה בלתי שליטה, לטובת הצדקת עצמנו, אישיותנו ומעשינו.

דווקא כעת, בימי אלול, בזמן של התבוננות וחשבון נפש, חשוב לזכור את זה. להתבונן על עצמנו בעין טובה, ולזכור שגם אם נראה לנו שאנו "תקועים" באותה נקודה, זה רק נדמה. אולי מדובר על  אותו הציר, אך אנו במקום אחר, גבוה יותר. צמחנו. התפתחנו. וכעת נדרש מאתנו לעלות עוד שלב בסולם של החיים.

העולם שלנו מלא בכאב. אנשים הסובלים מייסורי נפש למיניהם, מכאבים של ייסורי גוף. צער על זוגיות מרוחקת, על בדידות, על קשיי פרנסה, על צער במשפחה,

כשהזוגיות מקרטעת זה הזמן לחשבון נפש אישי, לבדוק קצת את פנימיותנו, ולקחת את עצמינו לעמדת הגעלת הכלים הרוחנית דרך 'אש ומים', המרמזים גם לתורה שניתנה באש ונמשלה למים, שבכוחה לנקות ולטהר את נפש האדם..

אין לנו יכולת לשלוט בביקורת שנקבל. איננו יכולים לוודא מראש שכל ביקורת שנקבל תאמר בטון חם, אוהב ומפרגן. איננו יכולים להחליט מראש מי יגיד לנו ביקורת ומי לא. אך אנחנו כן יכולים לבחור את הדרך שבה אנו מתייחסים לביקורת.

כשהתעודה מגיעה לידנו, על מה אנחנו מסתכלים קודם? על הציון באנגלית, או על ההתנהגות? ובעיקר, ממה אנו מתפעלים יותר, ממילות ההערכה של המורה על המידות הטובות, או מהציון הגבוה בחשבון?