הרב אריק מלכיאלי

כח הדיבור הוא מעין טעימה זוטא מהרוחניות והבלי גבול של הנפש שמצדה היא ללא כל הגדרות ומחוברת לכל הסובב אותה. יש בדיבור 'נגיעות קלות' של הכח הגרעיני והאטומי הקיים בנפש כחלק מהיותה בצלם אלוקים. ולכן יש משמעות רבה לצורת השימוש באנרגיה העצומה והמסוכנת כאחד.

רק אדם בעל מדריגה רוחנית גבוהה, עם הרשאה מיוחדת יכול לעשות את העברה הבנקאית הזו מהחשבון העליון לחשבון למטה. וכן להעביר תקציב מסעיף בריאות לסעיף פרנסה וכדומה.

זוהי בעצם עומק כוונת הצעקה הבאה לידי ביטוי בתקיעות ויללות השופר. דפנות הסוכה שבהם ואל תוכם אנו נכנסים ויושבים הם ביטוי של האבא המחבק אותנו בחום, 'וימינו תחבקני'.

בכל השנה אנו חשים שהתורה היא לא רק חכמה נפלאה אלא 'היא חיינו ואורך ימינו', היא כל מציאותנו מבלעדה אין לחיינו כל משמעות.

כשהנשמה מאירה היא מרגיעה את האדם. היא חיה את נושא ההשגחה האלוקית הפרטית על האדם שהיא ורק היא האחראית לגורלו. כך שהאדם רק נדרש לא להפריע ..

הרבי עצמו חי כך ונתן דוגמא אישית מצויינת. במשך 40 שנות נשיאותו לא הסתפק במעצמת העל הבלתי נתפסת שחב"ד הקימה ברחבי העולם. תמיד שאף לעוד ועוד. כל עוד שיש עוד יהודי אחד מחוץ למחנה אי אפשר לנוח..

שאיפה לשילוב אישיות פנימית ועצמאית ולא כדג מת הנסחף עם הזרם, יחד עם כשרון של השתלבות ושליחות חברתית וערכית היא אחת מסודות ההצלחה של האנשים הגדולים..

אחד מאמצעי המודיעין הבסיסיים היא מלאכת התצפיתנות. ברמת המקרו זה חיילות היושבות בעקשנות חיובית הראויה לצל"ש מול מסכי מחשב הסורקים כל פיסת קרקע ואמורים לזהות כל תנועה חשודה.. ומה ברמת המיקרו?

רגישות .מילה פשוטה שכוללת בתוכה משמעות רבה ובעיקר דורשת יגיעה עצמאית ועבודת מידות של עיבוד אישיות האדם

המראה הסוריאליסטי של אוטוסטרדות ומחלפים מרכזיים הנעצרים מלכת לכבודו של טיל לא קרוא ולא רצוי, נהפכו להיות חלק מהסדר יום הכללי .. כוחו של הֵרגל.

דריכות. מילה בודדת זו כוללת בתוכה עולם ומלואו. זהו מושג מלא חיים, שבו כל האנרגיה שבאדם עירנית ועומדת היכון. במצב כזה האדם זמין ליכולות שליפה של כל כשרון ואופציה אפשרית, בכל נקודת זמן באופן מיידי, וללא צורך בחשיבה מיותרת ומסורבלת.