חיוך לשולחן שבת

הזקנה אמנם הצליחה ל"סובב" את השוטר ולהיפטר מקנס ושלילה על מהירות מופרזת.. כמו באזרחות גם בתורה יש מדרג עונשים אך בהבדל מהותי..

כמו במסך מחשב בו אנו רואים על המרקע סרט מרתק עם תמונות רצות דמויות זזות, עולם ומלואו.. אך רק ננתק את כבל החשמל, ובבת אחת המסך יחשיך והכל יעלם כלא היה. כך ממש ואף יותר מכך, יש מי שמחזיק את העולם..

בכל ספינת תענוגות, "קרוז", יש אטרקציות כדי לבדר את הנוסעים. על האוניה שלנו עולה קוסם. הרי בכל נסיעה מתחלפים הנוסעים, לכן למה לעבוד קשה ולחפש

כשאנחנו נתקלים בבעיה. נכשלנו בדבר לא טוב. במקום להתייאש בדיוק הפוך. זה אמור להוות אתגר. ואז כשאנחנו מתמודדים עם האתגר, ומצליחים לנצח ולהפוך את הרע לטוב. דווקא אז ההצלחה שלנו נעלית יותר…

ה’מטרה לא מקדשת את האמצעים’. גם אם המטרה היא מטרה רוחנית, טהורה וטובה. יש להגשים אותה בצורה נכונה וראויה, ובשום אופן לא באמצעות מחלוקת. שום דבר טוב לא יכול לצאת ממחלוקת..

כולנו יודעים על מעלתה הגדולה של מצוות צדקה, אבל לפעמים כשאנחנו נותנים מטבע לעני, אנחנו חושבים לעצמנו, מה כל כך מיוחד במצווה הנפלאה הזו?

שלושה חברים יוצאים לטיול באילת. כל כך מתלהבים מהטיול, שהם נוסעים במהירות גבוהה.  למרבה הצער תאונה קטלנית פוגשת אותם, והם עולים למעלה לשמים. הם מגיעים

יעקב אבינו חושש מפניו של עשיו, והוא מתפלל אל הקב"ה שיציל אותו. הוא פותח במילים "קטונתי מכל החסדים… כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות". – תובנות מהפרשה עם הרב נח סוליש

מי מאיתנו לא ייחל לעצמו שיזכה בלוטו, או היה רוצה להיוולד למשפחה של מליונרים ..?! מציאות החיים מלמדת, שדווקא ילדים כאלה שגדלו עם כפית של כסף בפה, הרבה פחות מאושרים, שמחים, ומצליחים בחיים מילדים שגדלו בבית רגיל עם כל קשיי החיים.

כשאדם במהלך היום מתפלל, לומד תורה ועושה מצווה. הוא עכשיו מחובר לקב"ה. אבל זה לא מספיק. המסר של חג הסוכות הוא שגם בעניינים הפשוטים היום-יומיים; גם כשאתה אוכל, גם כשאתה ישן, תעשה את זה לשם שמים..

לפעמים יאמרו על מי שעושה טוב לאחרים.. "הוא עושה את זה בשביל הכבוד או מצד אינטרס אישי.. מהפרשה נלמד אחרת, כשאנחנו רואים אדם שעושה מעשה טוב, יש לפרגן, לתמוך ולעודד.

כשרבי שמעון בר יוחאי שלח את בנו, רבי אלעזר, לחבריו כדי להתברך. הוא מגיע אליהם, והוא לא מאמין. במקום ברכות הם מקללים אותו.. כשהוא נסער התלונן לאביו: הם קיללו אותי! חייך אליו אביו רבי שמעון ואמר לו: אסביר לך, הברכות הללו הן יותר מברכות רגילות..

זהו סיפורו של 'פסח שני'.. אין דבר שהוא מאוחר, אין דבר אבוד! אין דבר כזה אני לא יכול, אני לא מצליח, לא הולך לי: תמיד, אבל תמיד – יש הזדמנות שניה.

מתכוננים לשבת? בואו נעשה זאת בחיוך!עם רעיון יהודי-חסידי לצד מסר קומי שיקל להתחבר לרעיון ולהגיע לשולחן השבת מוכנים.