חיוך לשולחן שבת

יעקב אבינו חושש מפניו של עשיו, והוא מתפלל אל הקב"ה שיציל אותו. הוא פותח במילים "קטונתי מכל החסדים… כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות". – תובנות מהפרשה עם הרב נח סוליש

מי מאיתנו לא ייחל לעצמו שיזכה בלוטו, או היה רוצה להיוולד למשפחה של מליונרים ..?! מציאות החיים מלמדת, שדווקא ילדים כאלה שגדלו עם כפית של כסף בפה, הרבה פחות מאושרים, שמחים, ומצליחים בחיים מילדים שגדלו בבית רגיל עם כל קשיי החיים.

כשאדם במהלך היום מתפלל, לומד תורה ועושה מצווה. הוא עכשיו מחובר לקב"ה. אבל זה לא מספיק. המסר של חג הסוכות הוא שגם בעניינים הפשוטים היום-יומיים; גם כשאתה אוכל, גם כשאתה ישן, תעשה את זה לשם שמים..

הזקנה אמנם הצליחה ל"סובב" את השוטר ולהיפטר מקנס ושלילה על מהירות מופרזת.. כמו באזרחות גם בתורה יש מדרג עונשים אך בהבדל מהותי..

כמו במסך מחשב בו אנו רואים על המרקע סרט מרתק עם תמונות רצות דמויות זזות, עולם ומלואו.. אך רק ננתק את כבל החשמל, ובבת אחת המסך יחשיך והכל יעלם כלא היה. כך ממש ואף יותר מכך, יש מי שמחזיק את העולם..

לפעמים יאמרו על מי שעושה טוב לאחרים.. "הוא עושה את זה בשביל הכבוד או מצד אינטרס אישי.. מהפרשה נלמד אחרת, כשאנחנו רואים אדם שעושה מעשה טוב, יש לפרגן, לתמוך ולעודד.

כשאנחנו נתקלים בבעיה. נכשלנו בדבר לא טוב. במקום להתייאש בדיוק הפוך. זה אמור להוות אתגר. ואז כשאנחנו מתמודדים עם האתגר, ומצליחים לנצח ולהפוך את הרע לטוב. דווקא אז ההצלחה שלנו נעלית יותר…

כשרבי שמעון בר יוחאי שלח את בנו, רבי אלעזר, לחבריו כדי להתברך. הוא מגיע אליהם, והוא לא מאמין. במקום ברכות הם מקללים אותו.. כשהוא נסער התלונן לאביו: הם קיללו אותי! חייך אליו אביו רבי שמעון ואמר לו: אסביר לך, הברכות הללו הן יותר מברכות רגילות..

זהו סיפורו של 'פסח שני'.. אין דבר שהוא מאוחר, אין דבר אבוד! אין דבר כזה אני לא יכול, אני לא מצליח, לא הולך לי: תמיד, אבל תמיד – יש הזדמנות שניה.

מתכוננים לשבת? בואו נעשה זאת בחיוך!עם רעיון יהודי-חסידי לצד מסר קומי שיקל להתחבר לרעיון ולהגיע לשולחן השבת מוכנים.

בעל עסק, לא יסתפק בזה שהוא יושב בעסק ויחכה שקונים יבואו. הוא ישקיע בכל ערוץ אפשרי כדי למשוך אליו את הקליינטים. כך ממש צריך להיות באהבת ישראל, אנחנו צריכים לצאת ולהשקיע באהבת ישראל, לחפש יהודי ולעשות לו טוב, לחפש יהודי ולעזור לו..

בעל-חי אינו יכול לשנות את טבעו, אך לאדם יש בחירה חופשית. ברצונו יהיה נזר הבריאה, אך עלול להיות גרוע מבעלי החיים.. דוגמא? הנאצים ימ"ש..

מי שלמד קבלה ידע שהכל מנוהל מלמעלה. לעומת זאת מי שלא למד קבלה, שזה בעצם היה רוב עם ישראל, המושג של השגחה פרטית, שהקב"ה מנהל את כל מה שקורה בעולם, אפילו הדשא הנידח אי שם בהונדורס שעף ברוח, גם זה מכוון מלמעלה, את זה חידש הבעל שם טוב..

היה היה זוג, שמידי שנה בשנה, כל פעם, הבעל מצא חומרות חדשות להחמיר, שכמובן, מי מבצעת אותם? אשתו…

שנה אחת הוא מגיע לאישתו ואומר לה..

רב בית הכנסת שם לב ששמעון זקן המתפללים בין ה-90 לא הגיע לתפילה כבר 3 ימים.. הלך הרב לבקרו בביתו חי בריא ושלם.. לשאלת הרב ענה: "עשיתי חושבים. כל החברים שלי כולם כבר מנוחתם בגן עדן.. רק זה חסר לי, שאלך לבית הכנסת והם ישאלו: מה? הזקן הזה עדיין שם?!…"