מעשה שהיה

בראות הרב את המחזה, הציף חיוורון עז את פניו. "מעומק ליבי אבקש את סליחתך", פנה אל הטבחית המופתעת. "לא התכוונתי לגרום לך שום עוגמת-נפש"…

הטנק החל להתקרב במהירות. קנה הטנק כוון היישר אל המצבה. המפקד משך את המוט שאמור לשגר את הפגז…

שתי עיניו זלגו דמעות כמים: "אבקשך שני דברים: האחד, לעולם אל תשכח כי יהודי אתה. והשני, כאשר תחוש בצרה קרא קריאת-שמע

העגלון המבוהל הפעיל את כל כוחו כדי לעצור את הסוסים ובלם את העגלה בחריקת אופנים. "רבי, הושיעה!", זעק האלמוני..

האומלל מילא את פיו מים, בידעו כי כל ניסיון שלו להכחיש את מעשיו מול עדותם של שני השוטרים, יעורר גיחוך ואולי אף יחמיר את מצבו

פנה אליו העני וביקש מהעשיר כוס משקה חם, לחמם מעט את גופו הקופא מקור, אך פני העשיר היו אטומים.

הרבי נתן דולר נוסף ואמר: 'וזה עבור השליח בבנגלדש'. לנוכח תמיהתו, שהרי אין שם יהודים וגם לא שליח, הוסיף ואמר: 'הוא ימצא'…

בקבלו את הדו"ח, הורה מיד על גיוס אחד מכל עשרה יהודי אמצ'סלב לצבא, ואילו הסוחרים יישפטו וייענשו בכל חומר הדין…

החייל החל לעקוב אחריו וראה כי הצועני פונה אל אישה צעירה שעמדה בצד ולא נראתה צוענייה. עתה כבר לא היה לחייל ספק: זה ה'זוג' שעליו דיבר הקבצן.

ראשי הקהל הביטו ברבם בתמיהה גוברת והולכת: מה פשר ההשתהות הזו, דווקא עכשיו, כשהכסף כבר בידיהם וישועת החטופים קרובה כל-כך?!

המשמשים בקודש משרטטים קווים לדמותה האצילית של הרבנית הצדקת מרת חיה-מושקא שניאורסון, רעייתו של הרבי מליובאוויטש