על הפרק

הגלות הקשה מכול היא הפנימית, כשאדם שרוי בגלות בנפשו. הגלותיות הזאת ספוגה בחיינו הציבוריים, עד שרבים כבר אינם מעלים על דעתם שאפשר להתנהג כעם בריא ונורמלי .

תורת הקוואנטים שפותחה בכדי לספק הסבר למה שמתרחש בתוך האטום, הביאה פיזיקאים להבנה שהמציאות בה אנו חיים איננה חד משמעית.

בתורה נקבעו כללים לקיום כל מצווה; הייתם ב'דרך רחוקה' , מה מקום יש לטעון את טענת "למה ניגרע"?

בראש-השנה אנו מקבלים עלינו מחדש את מלכותו של הקב"ה ומכתירים אותו למלך עלינו ועל העולם כולו. והוא מצידו מעניק רוב שפע לכל השנה

כל עוד מכנים את תלמידי הישיבות 'בטלנים' ו'משתמטים' זה דו-שיח של חירשים, וכל מה שנותר הוא משחק של כיפופי-ידיים

בימים אלו בהם נתונים כוחות הביטחון במערכה צבאית קשה בעזה, נזכיר את הסגולה המיוחדת של מצות תפילין שבכוחה להכריע ולהכניע את האויב ● על הקשר שלא ינותק

האסור והמותר, ההתנהגות והסגנון. על בית מקדש מעט – בית כנסת.

הלילות הארוכים של החורף מאפשרים לנו להכניס הבייתה אוצר אמיתי. תורה.

היהודי שהניח תפילין ליד הדוכן ברחובה של עיר, לא שינה בהכרח את השקפת-עולמו ואת אורח-חייו. אולי עשה זאת מפני שלא היה נעים לו לסרב. האם יש ערך למצווה כזאת?

האם בני-אדם שאינם שומרים תורה ומצוות ואינם בקיאים בענייני הלכה יכולים להביע דעה בנושא הגיור? ואם כן, מה אם שבת ותפילין?

מגיל רך מחנך אורח-החיים היהודי ללימוד מתמיד של פרשיות וסוגיות, שלא כל כך מוצאים בהן משמעות מעשית היום, אלפי שנים לאחר שנכתבו. מה באמת פשר הערך הכל כך מקודש שמעניקים ללימוד התורה?

סיפור העקֵדה מעמיד לפנינו שאלה יסודית – האם יש משהו שבעבורו אנחנו מוכנים להקריב את חיינו וחיי יקירינו?

אי-אפשר היה שלא להתרגש נוכח אלפי ילדים המרעידים את האוויר בקריאת "שמע ישראל" ● עוד קצת על ל"ג בעומר בבואנו מהתהלוכות המרגשות