על הפרק

לפני 66 שנה הוכרזה ההכרזה: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל". האם אנחנו עצמנו הגדרנו אי-פעם מה משמעות המושג הזה – 'מדינה יהודית'?

אמנם הטעם הפשוט לאכילת מצה מבואר בהגדה: "על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ", אולם, הדקדוק הקפדני בשמירת המצה מחימוץ והאיסור החמור של "חמץ –

גם מי שאינו נושא תפקיד צבאי מבין, שכדי לכבוש עיר או מדינה מבלי לקחת סיכונים מיותרים יש להעזר במידע מודיעיני מוקדם • מסיפור המרגלים נלמד לקח חשוב: אם נזכור כי המטרה אינה "אנחנו" והבנתנו, אלא קיום רצון ה', נצליח לנטרל את הנטיות האישיות המפריעות להבנה

תשעה באב הוא חלק בלתי-נפרד ממערכת הערכים של הקיום היהודי כעם וכאומה. הוא מנקז אליו את כל הצער והכאב שעבר העם היהודי, והכאב גם הוא חלק מתודעתנו הקולקטיבית

האם העיסוק במדע, בעסקים, באמנות ובטכנולוגיה מודרנית מחייב לוותר על ערכים יהודיים? הרבי לימד שלא תיתכן סתירה אמיתית בין הדברים

מדינה שיוצאת מגדרה, ובצדק, על כל אדם שנרצח בפיגוע חבלני, עוברת לסדר-היום למשמע ידיעה כי בשבוע כלשהו נהרגו 10-20 בני-אדם בכבישים, וכי מראשית השנה קיפדו את חייהם מאות בני-אדם

עד שמערכת החינוך כולה תשתנה יארך זמן רב, אבל ההורים יכולים לחולל את השינוי ברגע אחד: לרשום את ילדיהם לבתי-ספר ולגני-ילדים שמקנים ערכים יהודיים

כשעם-ישראל חנה למרגלות הר-סיני, לקראת קבלת התורה, הייתה זו הפעם היחידה שהעם כולו התלכד. "כאיש אחד בלב אחד". זו איננה עובדה היסטורית בלבד, אלא יש בה מסר עמוק.

בחיי היום-יום אנו משקיעים הרבה מאוד תשומת-לב ואנרגייה, אבל לא בהכרח הן מופנות לאפיקים החשובים באמת. הרבה מאוד משאבים נפשיים וחומריים מושקעים בדברים רגעיים ובלתי-חשובים.