על הפרק

שבת נחמו חלה סמוך לט"ו באב, שעליו נאמר: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה-עשר באב..". יחודיותו ומעלתו של ט"ו באב על שאר החגים היא בהיותו חל מיד לאחר האֵבל והצער של תשעה באב. בכך הוא מבטא את העלייה שבאה בעקבות הירידה – את הגאולה שנולדת מתוך החורבן.

10 עובדות מרתקות על האר"י הקדוש – לרגל יום הסתלקותו ה' מנחם אב.

הסימן הראשון במחלוקת קורח הוא העדר העשייה החיובית ותרבות ה'נגד'. המאפיין השני הוא הלעג והלגלוג

את החיבור החזק לבורא-העולם באמצעות הנחת התפילין איש לא יוכל לנתק. רבבות יהודים החלו להניח תפילין מדי יום ביומו בזכות אותה הנחת תפילין בצבא, בתחנה המרכזית, בקניון או ברכבת.. בדרך-כלל זה לא נגמר בתפילין, שהרי כבר אמרו חז"ל: "מצווה גוררת מצווה"

העזה ודבקות במטרה אין לזהותן עם פזיזות ועם זלזול בסכנות ובקשיים. חזון איננו קלות-דעת וחוסר אחריות. המנהיג האמיתי יודע את הקשיים והסכנות טוב מכל אחד אחר, ובכל-זאת הוא נחוש לגבור עליהם.

דווקא עכשיו, כשהמלחמה מתקרבת לנקודת ההכרעה, חיוני לעמוד איתנים ונחושים להשלים את המלאכה עד הניצחון המלא. זה יהיה הדבר המוסרי ביותר, הצודק ביותר והנכון ביותר.

"בית חב"ד" – הכתובת לכל ענין יהודי’ – קרוב ל- 500 נקודות מוקדי חב"ד קיימים בישראל. לאלו מכם השואלים: מה צורך יש ב"בית חב"ד"? ומה בעצם תפקידו של שליח חב"ד?

24 אלף תלמידי רבי עקיבא מתו במגיפה בימי ספירת העומר, בשל שלא נהגו כבוד זה בזה. בימים אלה על כל אחד ואחת להשתדל להוסיף באהבת ישראל, הן כהכנה למתן תורה והן כתיקון לאותה מגיפה.

האחדות היהודית עמדה במבחנים קשים לאורך ההיסטוריה. אנחנו יכולים לריב ולהתווכח, להיאבק ולהילחם – ועדיין נישאר יהודים, אחים

הילדים והוריהם צמאים למעט יהדות אמיתית. בתחושתם הפנימית אין הם מנותקים כלל וכלל, אלא שמעולם לא זימנו לידם אפשרות ממשית להשתתף בפעילות יהודית מקורית.

עלינו ליצור תרבות חיים אחרת. להשריש ערכים בסיסיים של דרך-ארץ ושל תרבות ויכוח. לפתוח בחיינו דף חדש של אהבת ישראל

העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט – שכן, זה איננו יהודי של 90% וזה יהודי של 110%. מחצית השקל מלמדנו שבמהותם שווים הם ובתוכם אש אחת שווה – ובמה ירבה זה על זה?

"למה להניח תפילין"? "אם תשכנע אותי, אני מבטיח לך לעשות זאת יום יום." "מה זה יעשה לי?"

קודם נתינת התורה לעם-ישראל הוצעה התורה לכל אחת ואחת מהאומות שלא הסכימו לקבלה. רק עם-ישראל ניאות מיד וענו: "נעשה ונשמע". והשאלה היא וכי הקב"ה לא ידע מראש שהאומות לא ירצו לקבל את התורה, ואם-כן, לשם מה הציע להם בכלל?

התנועה הקטנה הייתה שבורה ורצוצה, אבל לרגע לא נעצרה. הם ידעו שלרבי יש חתן מתאים. הם גם ידעו שהוא מסרב בכל תוקף לקבל על עצמו את נשיאות התנועה, אבל הם היו נחושים..