על הפרק

צריך להתנגד במלוא התוקף למעשים שגויים, להשקפות פסולות, אך אסור בשום פנים ואופן להפוך זאת לשנאה אישית כלפי אישים או ציבורים

אם בימים שעברו הייתה רתיעה מלימוד תורת הנסתר הרי בימינו מופצים רעיונותיה בפי-כול, ונסללו דרכים ללימודה בלי כל חשש. לימוד פנימיות התורה הוא כיום צורך הכרחי

הילולת ל"ג בעומר. איזה חג זה? המילה "הילולא" משמעותה – שמחה. מה ליום פטירת צדיק ולשמחה? בקבלה מוסבר, כי ביום הפטירה מתקבצים כל מעשיו ותורתו, עבודתו הרוחנית של הצדיק, שמגיע אז לשלימות, וזה משפיע בעולם. השמחה הזו נוגעת לכל מי שקשור לרשב"י. וזה כולם, כי רשב"י קשר את עצמו לכולם באהבה שלו, ולכן החג הזה הוא יום של שמחה גדולה..

"וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום".. על מצוות ספירת העומר, כוונותיה וטעמיה.

בליל הסדר עלינו להשקיע מחשבה ויצירתיות כדי לרומם את האווירה, לשמח את הילדים. נחגוג את הפסח, נעביר לילדינו את הסיפור היהודי, נשתה ארבע כוסות, נאכל מצה ומרור, ונתפלל שהתפילה היהודית העתיקה 'לשנה הבאה בירושלים' תתממש בקרוב ממש.

חשבתם פעם לרכוש ידע בכל חלקי התורה? ■ ממש כעת מתחילים המוני עמך בית ישראל בכל העולם מחזור חדש בלימוד ספרו של הרמב"ם המקיף את כל התורה

סיפור המגילה הוא סוד הנהגת הקב"ה את עולמו. אשר גם נס גדול של הצלת עם שלם מהשמדה יכול להתרחש כדבר טבעי. גם בטבע ובחוקיו מסתתרים נסים שלא תמיד אנו זוכים לחוש בהם.

צריך  לדעת להשתמש נכון בכישרונות ! כאשר הקב"ה חנן אדם בחוש או בכישרון ייחודי, וכל אחד ניחן בכישרון המיוחד לו, ברור כי עליו להשתמש בו לקידומו האישי, אך אין די בכך. צריך להשתדל להשתמש בו באופן כזה שהוא יקדם את המטרה המרכזית של הבריאה כולה, יתרום גם לסביבה הקרובה וליקום כולו..

השמחה היא אחד מעקרונותיה החשובים של החסידות, עד שאי-אפשר לתאר חסיד בלי השמחה הנלווית אליו. מיסד תורת החסידות, רבי ישראל בעל שם טוב, ובעקבותיו כל מורי

כל דבר שמתרחש, לא רק עם בני אדם, אלא אף עם עצמים דוממים, בא כתוצאה ישירה מרצון ה’; גם כל מאורע המתרחש בעולם, בא בגלל שה’ הביא להתרחשותו: אדם המכיר בעובדה שכל מה שקורה עמו, נשלט על ידי ה’, בוודאי יהיה שמח.

חודש אדר מזכיר לכולנו את מקורות כוחו של עם ישראל – אמונה, שמחה ואופטימיות. אסור לנו להניח לשום מציאות לדכדך את רוחנו

אי-אפשר להיות שלם בתורה ובמצוות בלי להיות שלם גם בהתנהגות האנושית. זה כלי-מבחן שצריך לעמוד לנגד עיניו של כל פרט ושל חברה.

ישנם מצבים בהם לא השפה וגם שום מילים דיפלומטיות – מנוסחות ומהוקצעות ככל שיהיו – לא יסייעו כאן לקדם את המטרה. פה צריך רק נס וכוח אלוקי בלבד..

בנוסף לרובד החיצוני והפשוט, יש בכל סיפור שבתורה גם רובד פנימי ועמוק יותר. וכך גם בפרשתנו. יש גם משמעות רוחנית, והיא נצחית ואקטואלית גם לזמננו, לזה שבימי הרעב העניק יוסף לאחיו ומשפחותיהם מזון בשפע..